הפרשת חלה היא מצווה מן התורה הנדרשת מנשים יהודיות כאשר אופות לחם ממנה בכמות מסוימת. המצווה נקראת "הפרשת חלה" או "תרומת חלה", ומדובר בתרומה שנלקחת מהעיסה ומוקדשת לכהן, בהתאם למצווה שנצויה בתורה. היום, כאשר אין בית המקדש קיים, החלה שנלוקחת איננה מועברת לכהן, אלא נשרפת.

הנה כמה נקודות מרכזיות לגבי המצווה:

כמות העיסה

המצווה מתבצעת כאשר עושים פרנה (אפיה) בכמות מסויימת של קמח. כמות זו נקראת "שיעור הפרשת חלה". לפי ההלכה, המצווה נדרשת בעיסה המכילה לפחות 1,200 גרם של קמח (שיעור של ארבעים סאים).

ברכת הפרשת חלה

במידה והעיסה עשויה משיעור של חמשת המינים (חיטים, שעורים, שיפון, שיבולת שועל ושעורה), והגיעה לשיעור הנדרש, מברכים לפני הפרשת החלה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה".

איך מבצעים את הפרשת חלה

• לאחר שהעיסה נלשתה ולפני שהיא נאפית, נוטלים קצת מהעיסה (לא נדרשת כמות מסויימת).
• מברכים את ברכת המצווה אם העיסה גדולה משיעור הנדרש (ראו לעיל).
• מבצעים הפרשה באמירה: "הרי זו חלה".
• החלה שהופרשה איננה נאכלת, אלא נשרפת באמונות מסוימות רוב הנשים אוכלות את החלות

השפעת המצווה

רבות מהאירועים והמסורות היהודיים מקושרים ללחם ולאפיה. הפרשת חלה היא רגע של קדושה ומיוחד במינו, ורבות מן הנשים מתפללות ומבקשות בזמן הפרשת החלה.

מה עושים עם החלה שהופרשה – שורפים את חתיכת החלה שהופרשה. אם אין אפשרות כזאת, יש לשימה בשתי שקיות ואפשר להשליך לאשפה. את החלות ניתן לאכול או לתרום.

ברכת הפרשת חלה נוסח עדות המזרח

הפרשת חלה בעדות המזרח, הברכה על הפרשת חלה עשויה להשתנות מעט בנוסח לעומת הנוסח האשכנזי, אך הברכה עצמה דומה במהותה. נוסח טקסטואלי ייתכן ויהיה כך:

"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה"

חשוב לציין שישנם הבדלים במנהגים ובנוסחאות בין הקהלות השונות בעדות המזרח עצמן, כך שבכל מקום עשויים להיות וריאציות קטנות בנוסח. כמו כן, במקרים רבים, הפרשות המצוות נעשית בלי לברך כלל. לכן, מומלץ לבדוק את המנהג המקובל בקהלתך או לשאול את הרב שלך להדרכה בנוגע למנהג המדויק.

התפילה בזמן הכנת החלה:

מברכים את ברכת הפרשת חלה (נהוג לעמוד בעת קיום המצווה): בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲֹשֶר קִדְֹּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִיֹש חַלָּה תְרוּמָה (האשכנזים אומרים: חַלָּה מִן הָעִיסָה)

 תפילה לאחר הפרשת חלה:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלוֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלוֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁהַמִּצְוָה שֶׁל הַפְרָשַׁת חַלָּה תֵּחָשֵׁב כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, וְתֵחָשֵׁב הֲרָמַת הַחַלָּה שֶׁאֲנִי מְרִימָהּ, כְּמוֹ הַקָּרְבָּן שֶׁהֻקְרַב עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וּכְמוֹ שֶׁלְּפָנִים הָיְתָה הַחַלָּה נְתוּנָה לַכֹּהֵן וְהָיְתָה זוֹ לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת, כָּךְ תִּהְיֶה לְכַפָּרָה לַעֲוֹנֹתַי, וְאָז אֶהְיֶה כְּאִלּוּ נוֹלַדְתִּי מֵחָדָשׁ נְקִיָּה מֵחֵטְא וְעָווֹן, וְאוּכַל לְקַיֵּם מִצְווֹת שַׁבָּת קוֹדֶשׁ וְהַיָּמִים הַטּוֹבִים עִם בַּעְלִי וִילָדֵינוּ, לִהְיוֹת נִזּוֹנִים מִקְּדֻשַּׁת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, וּמֵהַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל מִצְוַת חַלָּה יִהְיוּ יְלָדֵינוּ נִזּוֹנִים תָּמִיד מִיָּדָיו שֶׁל הקב"ה בְּרוֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו וּבְרֹב אַהֲבָה. וְשֶׁתִּתְקַבֵּל מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ נְתַתִּיהָ לַכֹּהֵן. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מְקַיֶּמֶת מִצְוַת חַלָּה בְּכָל לֵב, כָּךְ יִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׁמְרֵנִי מִצַּעַר וּמִמַּכְאוֹבִים כָּל הַיָּמִים. אָמֵן.