עונשים לבני נוער שלא מקשיבים

רשימת עונשים - עונשים לבני נוער שלא מקשיבים

התמודדות עם בני נוער שאינם מקשיבים יכולה להיות היבט מאתגר של הורות או חינוך. חשוב לגשת לנושא זה בהבנה ובאסטרטגיות המקדמים שינויים בתקשורת והתנהגות חיובית במקום להתמקד רק בעונש. להלן כמה אסטרטגיות והשלכות שניתן להשתמש בהן ביעילות:

  • הגדירו ציפיות והשלכות ברורות: ודא שהמתבגר שלך מבין את הכללים ואת הסיבות מאחוריהם. ההשלכות של הפרת כללים אלה צריכות להיות ברורות, עקביות ולאכפות בכל פעם שהם מופרים.
  • השלכות טבעיות: אפשרו לבני נוער לחוות את התוצאות הטבעיות של מעשיהם. לדוגמה, אם הם לא מצליחים להשלים את שיעורי הבית שלהם, הם עלולים לקבל ציון גרוע. שיטה זו עוזרת להם ללמוד מהטעויות שלהם ולהבין את ההשלכות האמיתיות של מעשיהם.
  • אובדן הרשאות: אם נער לא מקשיב או עוקב אחר הכללים, הוא עלול לאבד הרשאות מסוימות כמו גישה למכשירים אלקטרוניים, אירועים חברתיים או זכויות נהיגה. תוצאה זו קשורה ישירות למעשיהם ומשמשת גורם מרתיע מפני אי ציות עתידי.
  • שיטות שיקום: אם מעשיהם פגעו במישהו, הפעילו אותו בפעילויות שעוזרות לתקן את הנזק. לדוגמה, אם הם היו מעורבים בקטטה בבית הספר, הם עשויים לכתוב מכתב התנצלות או לעסוק בשירות קהילתי.
  • חיזוק חיובי: במקום להתמקד רק בעונשים, השתמש בחיזוק חיובי כדי לעודד התנהגות טובה. הכירו ותגמלו אותם כשהם מקשיבים ועוקבים אחר ההוראות. גישה זו מחזקת התנהגות טובה.
  • פסק זמן או תקופות צינון: אם המצב מתחמם מדי, פסק זמן גם לנער וגם להורה או למחנך יכול להיות יעיל. זוהי שיטה ללא עימות כדי לנטרל מצבים ולאפשר דיונים רגועים יותר מאוחר יותר.
  • ייעוץ או טיפול: לפעמים, התרסה ואי ציות הם סימנים לבעיות עמוקות יותר שהמתבגר מתמודד איתן. במקרים כאלה, ייעוץ או טיפול מקצועי יכולים לעזור להם להתמודד עם רגשותיהם ולשפר את התנהגותם.
  • משימות ומטלות בונות: הקצאת אחריות נוספת ברחבי הבית יכולה להיות דרך להחדיר משמעת ותחושת אחריות.
  • חוזה התנהגות: צור חוזה המתאר התנהגות צפויה והשלכות לאי עמידה בציפיות. גם ההורה וגם הנער חותמים על כך, ויוצרים מחויבות מוחשית לדבוק בכללי הבית.
  • תוכניות חינוכיות: לבעיות שחוזרות על עצמן או חמורות, כדאי לשקול לרשום את הנער לתוכניות חינוכיות המלמדות על ההשלכות של התנהגויות מסוימות (כמו שימוש בסמים, נהיגה פזיזות וכו').

זכרו, המטרה של אסטרטגיות אלו היא לא לשלוט בנער אלא לעזור לו לפתח שיקול דעת טוב, להבין את חשיבות הכללים וללמוד את המיומנויות הנחוצות לבגרות. העונשים צריכים להיות הוגנים, עקביים ותמיד יחד עם הסבר מדוע הנער נענש. זה גם חיוני להקשיב לצד שלהם בסיפור ולהבין את כל הבעיות הבסיסיות שהם עלולים להתמודד איתם.

רשימת עונשים

למרות שאני נגד עונשים הנה מה שמומחים היו אומרים.

כאשר אוכפים פעולות משמעתיות, חיוני לוודא שהעונש מתאים להתנהגות, הוגן ויכול לעזור להנחות את המתבגר להבין מה הם עשו לא בסדר וכיצד הם יכולים להימנע מהתנהגות כזו בעתיד. להלן רשימה של עונשים או השלכות אפשריים:

  1. אובדן הרשאות: הגבל גישה להרשאות מסוימות כמו שימוש באינטרנט, משחקים, טיולים חברתיים או שימוש במכונית המשפחתית עד שהם יגלו התנהגות אחראית.
  2. עוצר: אם הם לא עומדים בכללים מחוץ לבית, יישום עוצר מוקדם יותר יכול להיות יעיל, ולחזק את החשיבות של אמון ואחריות.
  3. מטלות: הקצה מטלות בית נוספות. תוצאה זו היא מיידית ומדגישה את חשיבות התרומה למשק הבית והאחריות.
  4. הגבלה: הגבל את הפעילויות החברתיות שלהם, מונע מהם להשתתף במסיבות או לפגוש חברים לתקופה מוגדרת, כדי להבטיח שהם מבינים מדוע הגבלה זו קיימת.
  5. השלכות כספיות: אם למעשיו של המתבגר יש השלכות כספיות (כגון תשלום עבור פריט שבור), בקש ממנו להחזיר את העלות על ידי ביצוע מטלות או הקטנת הקצבה.
  6. עבודה חינוכית: הקצה להם עבודת מחקר או חיבור על ההשפעות וההשלכות האפשריות של מעשיהם, כדי לעזור להם להבין את חומרת מה שהם עשו.
  7. עבודה התנדבותית: דרשו מהם לעשות שירות לקהילה או עבודה התנדבותית הקשורה להפרה. לדוגמה, אם הם נתפסו בריונות, ייתכן שהם יצטרכו להשתתף בסדנה נגד בריונות או להתנדב בארגון קשור.
  8. מכתב התנצלות: אם מעשיהם פוגעים במישהו, בקש ממנו לכתוב מכתב להתנצל על התנהגותו, להסביר מה הם למדו וכיצד הם מתכננים למנוע זאת בעתיד.
  9. חוזה התנהגות: נסח חוזה עם כללים ברורים והשלכות אם הם מפרים את הכללים הללו. שני הצדדים צריכים לחתום על הסכם זה.
  10. מפגש משפחתי: ערכו פגישה משפחתית כדי לדון בנושאי התנהגות. גישה זו שמה דגש על תקשורת ומבטיחה שכולם יהיו באותו עמוד לגבי הציפיות וההשלכות.
  11. פגישות ייעוץ: במקרים של בעיות חוזרות או חמורות, ייתכן שיהיה צורך במפגשי ייעוץ מקצועיים כדי לטפל בסיבות הבסיסיות.
  12. הסרה מפעילויות חוץ בית ספריות: חסום אותם באופן זמני מפעילויות חוץ בית ספריות עד שיוכלו להפגין התנהגות אחראית.
  13. הגבלת זמן מכשיר: הגבל את הזמן שהם מבלים במכשירים האלקטרוניים שלהם, כולל סמארטפונים, טאבלטים ומחשבים.
  14. טיולים בפיקוח: במשך תקופה, ודא שהם יוצאים רק תחת השגחת מבוגר, מגבילים את עצמאותם עד שהם מרוויחים בחזרה אמון.
  15. חיבור רפלקטיבי: בקש מהם לכתוב חיבור המשקף את התנהגותם, השפעתה על אחרים ומה שלמדו מהניסיון.

חשוב לזכור שהמטרה הסופית היא לא להעניש את המתבגר אלא לעזור לו ללמוד מהטעויות שלו. התוצאה צריכה להיות פרופורציונלית להתנהגות השגויה, וזה חיוני לממש את העונש לאחר שנקבע. כמו כן, שמירה על קווי תקשורת פתוחים כדי להבין את הסיבות מאחורי התנהגותם היא המפתח. כל פעולה צריכה לבוא באופן אידיאלי עם הזדמנות עבור המתבגר לשקף, ללמוד ולצמוח.