קל לדבר על אמונה באופן כללי.

הרבה יותר מעניין לשאול:

איך אמונה משנה את היום שלי בפועל?

איך היא משפיעה על הדרך שבה אני מחכה לתשובה?

איך אני מגיב כשמשהו לא מסתדר?

איך אני מקבל החלטה כשאין לי ודאות?

איך אני פועל כשאני מפחד?

המטרה של התרגול הזה היא להפוך אמונה ממשהו שחושבים עליו – למשהו שחיים ממנו.

שלב 1: לבחור מצב אמיתי

חשבו על דבר אחד שמעסיק אתכם עכשיו.

משהו שאתם לא יודעים איך יסתיים.

למשל:

החלטה.

שיחה חשובה.

בעיה בעבודה.

קשר עם אדם אחר.

עניין כלכלי.

משהו שאתם מחכים לתשובה עליו.

אל תבחרו עשרה דברים.

רק אחד.

שלב 2: להפריד בין אחריות לשליטה

כתבו שתי כותרות:

מה האחריות שלי

ו־

מה לא בשליטתי

לדוגמה:

האחריות שלי

להתכונן.
לשאול.
לפעול.
להתייעץ.
לקבל החלטה.

לא בשליטתי

מה אדם אחר יחליט.
מה תהיה התוצאה הסופית.
מה יקרה בעוד חודש.

זה אחד התרגילים החשובים ביותר באמונה מעשית.

כי לפעמים אנחנו אומרים שאנחנו מאמינים – אבל עדיין מנסים לנהל גם את מה שלא שייך לנו.

שלב 3: לעשות את החלק שלי

עכשיו שאלו:

האם יש משהו שעוד לא עשיתי והוא כן באחריותי?

אם כן – זה השלב לפעול.

לשלוח הודעה.

לקבוע פגישה.

לברר.

להתכונן.

להתנצל.

להתחיל.

אמונה לא מחליפה פעולה.

היא עוזרת לנו לפעול בלי לנסות לשלוט בכל התוצאה.

שלב 4: לזהות איפה אני עדיין נאחז

אחרי שעשיתם את החלק שלכם, שאלו:

במה אני עדיין מנסה לשלוט?

אולי:

אני בודק את הטלפון כל חמש דקות.

אני מנסה לנחש מה האדם השני חושב.

אני חוזר שוב ושוב לאותה שיחה.

אני מנסה לדעת מראש איך הכול ייגמר.

זה בדיוק המקום שבו אמונה הופכת לתרגול.

שלב 5: לבחור משפט עוגן

בחרו משפט אחד קצר.

למשל:

"עשיתי את החלק שלי."

או:

"לא הכול תלוי בי."

או:

"אני לא חייב לדעת הכול עכשיו."

או:

"אני ממשיך לפעול גם בתוך חוסר ודאות."

משפט קבוע עוזר הרבה יותר מעשרות מחשבות שמתחלפות.

תרגול בוקר של 2 דקות

בכל בוקר שאלו:

מה הדבר החשוב ביותר שאני צריך לעשות היום?

ואז:

מה אני צריך לשחרר היום כי הוא לא בשליטתי?

שתי שאלות.

זה מספיק.

אחת מחזירה אחריות.

השנייה מחזירה אמונה.

תרגול ערב של 2 דקות

בסוף היום שאלו:

איפה עשיתי את החלק שלי?

איפה ניסיתי לשלוט יותר מדי?

מה אני משאיר למחר?

אין צורך לכתוב הרבה.

רק כמה שורות.

עם הזמן, תתחילו לזהות דפוסים.

דוגמה מלאה

נניח שאתם מחכים לתשובה חשובה.

מה האחריות שלי?

שלחתי את כל מה שנדרש.

מה לא בשליטתי?

מתי אקבל תשובה ומה תהיה ההחלטה.

מה אני עושה?

אם צריך – שולח מעקב פעם אחת.

מה אני משחרר?

את הצורך לבדוק כל חמש דקות.

משפט העוגן

"עשיתי את מה שבידי כרגע."

זה תרגול אמונה.

לא רעיון.

לא סיסמה.

פעולה ושחרור.

אמונה גם בהחלטות קטנות

לא צריך לחכות למשבר גדול.

אפשר לתרגל אמונה גם בדברים פשוטים.

שלחתי הודעה – עכשיו אני מחכה.

התכוננתי – עכשיו אני נכנס לפגישה.

אמרתי את דעתי – עכשיו הצד השני יבחר.

עשיתי מאמץ – עכשיו אני לא מנהל את כל התוצאה.

ככל שמתרגלים בדברים קטנים, קל יותר להשתמש בזה גם בדברים גדולים.

תרגיל: מה אני סוחב שלא שייך לי?

שאלו את עצמכם:

איזה דבר אני מנסה לפתור למרות שהוא לא באמת בידי?

אולי מה אדם אחר חושב.

אולי העתיד.

אולי טעות שכבר קרתה.

אולי החלטה שכבר אינה שלכם.

עכשיו השלימו:

"אני יכול לקחת אחריות על , אבל אני לא יכול לשלוט ב־."

זה משפט פשוט, אבל חזק מאוד.

תרגיל 24 שעות

בחרו דאגה אחת.

בכל פעם שהיא חוזרת, אל תפתחו אותה מחדש.

שאלו רק:

האם יש פעולה חדשה?

אם כן – עשו אותה.

אם לא – חזרו למשפט העוגן שלכם.

זה מלמד את המחשבה שלא כל חוסר ודאות חייב להפוך לעוד סיבוב של דאגה.

מה עושים כשהאמונה לא מורגשת?

פועלים לפיה גם בלי לחכות להרגשה.

זו נקודה חשובה.

אפשר לא להרגיש בטוחים – ועדיין לבחור לא לבדוק שוב.

אפשר לפחד – ועדיין לעשות את הצעד הבא.

אפשר לא להבין – ועדיין להמשיך.

לפעמים האמונה מתחילה דווקא מהמעשה.

שלושה דברים לזכור

1. אמונה מעשית מתחילה בהפרדה בין אחריות לשליטה.

2. אחרי שעשינו את החלק שלנו, צריך גם לדעת מתי לשחרר.

3. לא חייבים להרגיש ודאות כדי לפעול מתוך אמונה.

המשפט המרכזי של התרגול

אמונה בחיי היום־יום היא לדעת מתי לפעול – ומתי להפסיק לנסות לנהל את מה שאינו בידיים שלנו.

סיכום נושא אמונה וביטחון

בשלושת השיעורים למדנו:

מהי אמונה לפי התניא – קשר פנימי שאינו תלוי רק בהבנה או בתחושה.

איך שומרים על אמונה בזמן קושי – בלי להכחיש כאב ובלי לדרוש תשובה לכל דבר.

איך מחברים אמונה לחיי היום־יום – דרך אחריות, פעולה ושחרור.

ומכאן אפשר להמשיך לנושא הבא בקורס, שבו האמונה פוגשת עוד תחום מאוד אנושי:

אהבה – איך התניא מבין אהבה, קשר וחיבור אמיתי.